© 2019 / Combatants for  Peace

office(at)cfpeace.org

דרכו של רוני סגולי ל"לוחמים לשלום" הייתה ממש לא מובנת מאליה. שום דבר ברקע האישי שלו לא הכין אותו לכך: לא האופוריה לתוכה גדל אחרי מלחמת ששת הימים; לא חברותו כנער בתנועת בית"ר בירושלים; לא השתתפותו כצעיר ימני בהפגנות תמיכה בהתנחלויות. בודאי לא הכשירו אותו לכך הימים של עליית הליכוד לשלטון ב-1977, בעיצומו של השירות הצבאי שלו. להיפך. התפתחות זאת רק חיזקה את דעתו שעתידם של הפלסטינים להתייאש ולהשלים עם המצב. או ללכת מכאן. גם שירותו במחלק המעוטים של המשטרה ומאוחר יותר 11 שנים בשב"כ , הם לא מסלול טבעי. ובכל זאת, לפני שנתיים, מצא עצמו סגולי חובר ל"לוחמים לשלום" ופעיל בתנועה. 

התהליך היה מורכב. הבזקים ראשונים נתגלו דווקא במפגש עם מחבלים באינתיפאדה הראשונה. דווקא אז, כאיש שב"כ, דמו בעיניו הפלסטינים האלה לרגעים לגיבורי האצ"ל והלח"י שלחמו נגד הכובש הבריטי, חולמים על מדינה. אלא שהפעם, הוא היה הכובש. 

נקודת התפנית השנייה התחוללה דווקא בטיול שורשים משפחתי ברומניה ממנה נמלטו הוריו אחרי המלחמה. הניסיון לבקר בבית הוריו מאוכלס בשכנים עוינים, הציף אותו בזיכרון ילדות של אחרי 1967: בדיוק כפי שהם התדפקו על דלת הבית ברומניה, התדפקו אז כמה פלסטינים על דלת הבית הערבי הנאה בו התגורר סגולי עם משפחתו בירושלים, וביקשו לראות את הבית בו הם התגוררו פעם. הדמיון בין שתי הסיטואציות היה מעיק עבורו. 

התפנית הסופית הגיעה עם שובו משהות של שבע שנים בחו"ל, ב-2007 . דווקא שם, מנותק מעט מן המציאות הנקודתית של הסכסוך הישראלי- פלסטיני, הפנים כי עוד עמים נלחמו זה בזה- וחדלו. מראות הכיבוש שנשקפו אליו מן המרקע עם שובו, כמו גם תיעוד מקרי של רגעי סולידריות, הרטיטו את ליבו. יותר מכל, הכבידה עליו ההכרה כי בנו עומד בפני גיוס והפעם הוא יהיה זה שנושא את האלה. 

מכאן כבר הייתה קצרה הדרך ל"לוחמים לשלום". מאז הוא כאן. אוהב את הכינוי "יפה נפש" שהפך בישראל למילת גנאי וגאה להיות פטריוט ישראלי, על פי דרכו. 

  • Instagram - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • Twitter - Black Circle