© 2019 / Combatants for  Peace

office(at)cfpeace.org

כשהתגייס לצבא ב-1987, בתחילת האינתיפדה הראשונה, מצא לעצמו חן אלון כינוי הולם:"בוגר הפקולטה לכיבוש". משמעות הדבר מבחינתו- להיות בכל מקום, למלא כל משימה שהוטלה עליו. לכך חונך בבית ספוג בציונות ובטראומה שחווה אביו במלחמת יום הכיפורים. תחושת הצדק הישראלי הייתה טבעית לו. עד שהתגייס.

הפעולות הקשות ביותר, עבורו, היו המעצרים. לילה אחד , בו אמורים היו לעצור מחבל מבוקש, נצרב בזכרונו במיוחד. בתוך הבית אליו נכנסו מצאו משפחה ישנה על מזרונים. איש כוחות הביטחון שהתלווה אליהם העיר משנתו מישהו והוביל אותו לג'יפ. זה היה ילד בן עשר. הוא ה"מחבל המבוקש".

כשפרצה האניתידפה השנייה ב-2001, הבין אלון כי הפעם אלה לא אלות נגד אבנים, אלא טנקים נגד נשק חם. בזה אחר זה,  הפכו הכפרים הפלשתינים המכותרים לבתי כלא. רגע אחד בתוך הסבך הזה היה למשמעותי במיוחד. זה היה בפתחו של מחסום שם המתינו פלשתינים חולים לאפשרות להגיע לבית חולים. בדיוק אז התקשרה אשתו של אלון וקבלה על קושי כלשהו להחזיר את הילדה שלהם מן הגן. ההעמדה של המצבים זה מול זה הייתה בעיניו אבסורד אכזר. 

בלילה ההוא, קיבלו פקודה להרוס בית פלשתיני בגלל מרפסת שנבנתה בו בלי רישיון. הפעולה הפכה לאלימה , אך אלון גם ידע שעבורו - זו פעולה אחרונה מסוג זה. בתוך זמן קצר חתם על עצומה של חיילים וקצינים המסרבים לשרת בשטחים. את השנים שלאחר החתימה, עשה במאמץ סיזיפי לשכנע את החברה הישראלית באי מוסריות של הכיבוש ולהוביל לאי ציות אזרחי. 

פעם, כשסיפר את סיפורו זה לקבוצה של פלשתינים ברמאללה , שאל אותו מי מן הקהל בהתרסה:" אתה מבקש שנסלח לך?. "לא", השיב אלון: "אני איני יכול לסלוח לעצמי. העניין אינו סליחה אלא נטילת אחריות". לתחושתו - יוכל לסלוח לעצמו רק כאשר יכרות עם הפלשתינים ברית של מאבק לא אלים נגד חוסר צדק ודיכוי. 

  • Instagram - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • Twitter - Black Circle