© 2019 / Combatants for  Peace

office(at)cfpeace.org

הפעם הראשונה שבה פגש אורן קליסמן ערבי, הייתה כשאמו נתנה "טרמפ" לערבי מכפר שכן בגליל. עד אז, על אף השכנות,  לא נוצר שום קשר. גם לא הייתה שנאה. רק התעלמות.

כמפקדם של 20 חיילים באיזור שכם באינתיפדה השנייה , כבר הרבה לפגוש בהם.  במבצעים, במעצרים הרבים שהחלו לטרוד את מנוחתו. רגע התפנית הגיע בפברואר 2002. פלסטיני חמוש הרג שישה חיילים והסתלק ללא פגע. פעולת התגמול לא בוששה לבוא. ההוראה הייתה להרוג את כל קציני המשטרה הפלסטינית בשורה של מחסומים בגדה המערבית. המילה "נקמה" ריחפה באוויר, ואורן התקשה להשלים עם התחושה שהצבא פועל מתוך רגשי נקם . 15 שוטרים פלסטינים חמושים חוסלו בפעולה. 

חודשיים מאוחר יותר, בפסח אותה שנה, היה פיגוע גדול בבית מלון בנתניה. 30 ישראלים נהרגו, 140נפצעו. אורן נקרא לצבא להשתתף במתקפת נגד. הפקודה הייתה להשתלט על הערים בגדה.  היחידה שלו כבשה את שכם, שהייתה נתונה במתח רב. הרחובות היו מסוכנים מכדי לנוע בהם, והצבא השתלט על בתים. יום אחד, נשמעה ירייה מתוך הבית בו ישב עם חייליו. אחד החיילים ירה לעבר פלסטיני שגרר גופה ברחוב. אורן טען בתוקף שבלי קשר לפקודות, אסור היה לירות. זו הייתה גם הפעם הראשונה שבה חשב על מאבקם של הפלסטינים הלוחמים בגבורה על הבית, כפי שנאבקו הישראלים 60 שנה מוקדם יותר. בנקודה זו הבין שאין הוא מאמין עוד במה שהוא עושה. בתום המבצע, ביקש ממפקדיו למצוא לו מחליף. 

התובנה לא בהכרח הקלה על מצבו. ישראלים רבים מתקשים להבין את עמדתו, ואף רואים בו בוגד. הוא עצמו אינו מחפש סליחה, אלא מבקש הבנה. כפי שהוא אינו יכול לסלוח למי שבא להרוג יהודים בפיגוע התאבדות, אינו מצפה לסליחה ממשפחותיהם של השוטרים הפלסטינים ההרוגים. מזור מצא בהקמתה של קבוצה חדשה של לוחמים לשלום בשכם. הפעם, הוא מסתובב שם חופשי. 

  • Instagram - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • Twitter - Black Circle